פק"ל קפה - צ'ק ליסט
אומרים שפק"ל קפה הוא בסך הכל תיק עם כוסות וגזייה. אז אומרים. לכל טענה קיקיונית ותמוהה הרי יש קהל מאמינים, שמזין אותה וניזון ממנה, ומי אנחנו שנשנה סדרי עולם. כל שבכוחנו הדל לעשות הוא להבהיר שעבורנו כשוחרי קפה פק"ל קפה זו הזמנה לחוויה, ושעבורנו כתרמילאים זהו אובייקט אישי שלא ניתן להעברה. מעין רכוש פרטי שמסמן טריטוריה. נראה אתכם למשל מעזים להתעסק עם פק"ל הקפה של שעשוע, או, לא עלינו, להחזיר כוס שאינה נקייה לגרב של ברזני. רק נרמוז שההרפתקה תיתקל בתגובה לא מאוד תרבותית ורגועה.
אצלנו בחבר'ה יש כלל ברזל: לא יוצאים לשטח בלי פק"ל קפה. גם אם אין קפה, הפק"ל יוצא. כיום אפשר לרכוש גרסאות ממוסחרות ומסודרות להפליא של פק"לי קפה שונים ומשונים בחנויות ייעודיות למטיילים, אבל אנחנו עדיין חסידי הגרסאות המסורתיות. תקראו לנו שמרנים, אבל העובדה היא שבחסות הציוד המסורתי איכות הקפה שלנו רק משתבחת עם הזמן. שלא לדבר על השתבחות התגובות מצד שעשוע וברזני כלפי כל מי שנוגע להם בפק"ל.
ואלה מרכיביו של הפק"ל (ראשי התיבות של המילים "פקודת קבע לחיל", שמצדנו תוכלו להמירם ב"פיתוח קִיט למטייל" או במה שתרצו):
כוסות –החלק החשוב ביותר בפק"ל. קפה לא ייטעם כמו קפה אם לא נשתה אותו מכוס זכוכית שקופה וקטנה, שיש המכנים אותה כוס טורקית. את הכוסות צריך לשמור היטב כדי שלא יישברו. אנחנו מעדיפים גרב עבה וישנה (רצוי נקייה, אבל לא נתערב לכם בשיקולים), שתשמש שרוול נהדר לאחסון הכוסות. המהדרין מקיפים כל כוס באיזוליר-בנד (סרט הדבקה חזק), בטענה הלא-מוכחת כי הדבר מגן מפני שבירה. מניסיוננו, אין בכך צורך ממשי.
גזייה ובלון גז רזרבי –הכי טוב ויעיל יהיה להשיג גזייה עם בלון מתברג, ושתהיה קטנה ככל האפשר. כל עוד היא עושה את העבודה, הקוטן כן קובע.
פינג'אן –את כלי הקיבול שלכם אתם צריכים קטן וחמוד, כזה שמאוד תאהבו ולא תתרגזו עליו אם כמות הקפה שרותח בו תעלה על הכמות שיכולות להכיל כל הכוסות בפק"ל גם יחד. קשה להסביר, אבל איכשהו תמיד זה קורה, ללא קשר לגודל הכוסות ולמספרן. זו פשוט אמת סטטיסטית, תופעה מטאפיזית. לאור העובדה שהקפה בפינג'אן אינו אוזל לעולם, קיבלה התופעה את כינויה "נס כד הנס" (גם אם מדובר בקפה שהוא הרבה יותר שחור מנס).
קופסאות לאחסון הקפה והסוכר –הכניסו לפק"ל כאלה שקניתם בשוק או בחנויות של "הכל בשקל" (ואל תשכחו למלא אותן בתכולתן).
תיק לאחסון הפק"ל –רצוי שיהיה מבד הניתן לעיווּת קל, כדי שיוכל להיכנס לתרמיל עמוס כל טוּב. אנחנו נוהגים להשתמש בתיקים של סנדלי שורש.
כפית –הכלי האחראי לערבוב צריך להיות ארוך ככל האפשר, כדי שלא תמצאו את עצמכם מערבבים רק מחצית מכמות הקפה, או לחלופין מגייסים את כף היד שלכם לפעולה ומתלוננים על הכווייה שחטפתם.
גפרורים או מצית –אם מטיילים בגשם, צריך להגן על קופסת הגפרורים מפני רטיבות. מאוד מתסכל לוותר על קפה מהביל כשבחוץ שורר קור כלבים רק משום שגיליתם מאוחר מדי שקופסת הגפרורים נרטבה.
קפה –קצרה היריעה ודלה השפה מכדי להיכנס לוויכוח על סוג הקפה המתאים לפק"ל קפה ועל טיבו, מרקמו ופירמתו. במסגרת זו רק נמליץ להצטייד בקפה שיעשה לכם הכי טוב על הלב והכי חם בגוף, ושייתן לרגליים שלכם את מרב הכוחות לעשות מה שהן צריכות לעשות הכי טוב בהמשך הטיול. מכאן כבר תמשיכו בעצמכם.
כל מיני פיצ'פקס אחרים –לפק"ל אפשר להוסיף ערכת תה קטנה המאובזרת בכל נפלאות העִשבייה שבנמצא – לואיזה, נענע, לימונית, מנטה, מרווה, זעתר (כן, זעתר!), וכן שקיקי סוכרזית למיניה אם ממש יש בכך צורך, מפית בד קטנה לניגוב הכוסות, מפת נייר קטנה לניגוב הידיים-שפתיים, וכל כלִי עזר רלוונטי אחר.
