על כירות, יתדות ותעלות

לא דורג עדיין
דירוג הגולשים:
כירה חפורה- ליאור צאליק
אז באמת חייבים להביא מתקן גז מהבית בשביל לבשל בסיר ובמחבת? אם אתם לא נורא עייפים, נורא רעבים או נורא רוצים לנער אבק מהציוד הביתי שלכם, ואם אתם לא מאלה שפשוט לא יכולים לצאת לטיול בלי לסחוב עליהם משהו – אז אין בגז הכרח של ממש. בישול בגז אמנם מקל על החיים, הרי כל שצריך לעשות הוא להדליק גפרור או מצית ולסובב את ידית הגז, אבל גם מי שהציוד לא מצוי בהישג ידו או שהוא סתם שוחר אקשן וחוויות אותנטיות יכול בהחלט לרתום את נפלאות הטבע בשטח להכנת כירה מאולתרת.

בקֵרֶב בשלני השטח ידועים סוגים שונים של כירות מאולתרות. כאן נתמקד בשניים העיקריים.

כירת גחלים

זוהי כירה שפשוט מאוד להכינה. יוצרים עיגול אבנים, או תוקעים ארבע יתדות, בגובה אחיד ובקוטר של הסיר בו מתכננים להשתמש. במרכז מעגל האבנים או מרובע היתדות מניחים גחלים לוחשות מהמדורה. והנה, עוד לא הספקנו להסביר וכבר יש לכם כירת גחלים חמה.

חשוב לזכור שהגחלים מפיקות חום רב, לעתים בטמפרטורה גבוהה יותר מזו שמפיקה גזייה. לתבשילים שמצריכים חום גבוה זוהי כירה מצוינת; לבישול יתר התבשילים – יש לווסת את כמות הגחלים או להרחיק את הסיר מהחום באמצעות סידור אבנים או יתדות גבוהות יותר.

 

כירה חפורה

זוהי כירה שקלוּת ההכנה שלה תלויה בתנאי השטח ובטיב האדמה. חופרים תעלה צרה באדמה, בעומק של 20 ס"מ וברוחב הקטן מקוטר הסיר. לתוך התעלה מכניסים גחלים, ואת הסיר מניחים על גדותיה. כך, בדומה לכירת הגחלים, הסיר אינו נוגע במקור החום אך נמצא כמה סנטימטרים מעליו. בסיום הבישול, כל שנותר הוא לכסות את התעלה ולחנוק את האש.

יתרונה הגדול של הכירה החפורה הוא הפשטות בהכנה ובניקוי שאחרי. חסרונה בכך שלא ניתן להשתמש בה בכל שטח: לפעמים האדמה פשוט קשה מדי, וחבל על הזיעה ועל אֵת החפירה.